#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצא. מהו לעת מצוא. 5 בקצרה.	"אשה. תורה. מיתה. קבורה. [903 מיני מיתה..]. בית הכסא. [שיגור במקום שיש סמוך לו. עי' רש""י. ולזה לא מביאה הגמ' פסוק, ובמערבא אמרי שזה עדיף מכולהו, ועי' מהרש""א משום דיוק בפסוק]."	ברכות ח.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רב ששת מהדר אפיה וגריס. והא אמרינן בסוטה (פ""ז ד' לט.) מאי דכתי' וכפתחו עמדו כל העם (נחמיה ח) כיון שנפתח ספר תורה אסור לספר אפי' בדבר הלכה. 3 [תוס', ה""ג, ורי""ף]."	"תוס'- שם בקול רם שמבטל קול קריאת התורה. [ומה שאהדר אפיה- כדי שיכוון גירסתו].<br>ה""ג- כשיש י' ששומעים מותר. הרי""ף [בשם רבותיו]- שאני ר""ש שתורתו אומנתו. וכ' הרי""ף שמסתבר כתי' זה. [ויש עוד תי', עי' שו""ע]."	ברכות ח.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ואפילו עטרות ודיבן. מאי רבותא בהם. רש""י, ותוס'. [ופי' הרא""ש בתוס']. ב] ומה הדין בראובן ושמעון."	"רש""י- שאין בו תרגום. וצריך לומר ג' פעמים העברי.<br>לתוס' צריך לומר התרגום ירושלמי, שפי' אותם. ופי' הרא""ש אע""פ שאין צריך כ""כ לתרגום. [כיון שהם שמות עיירות, והירוש' רק מפרש למה קראו להם כך. דרישה].<br>ב] לרש""י צריך לומר ג' פעמים. ולתוס' לא, דלכן נקט עטרות, שיש בהם תרגום ירושלמי. עי' רא""ש. [אך צ""ע בלשון התוס' שלפנינו, שנר' שלא חולקים על רש""י בזה]."	ברכות ח:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קר""ש של ערבית. מתי סוף זמנה. [פרט- ג' דעות במתני', בריי' ב:, ובריי' ח:. והגבלה בבריי' זו]."	"בדף ב: יש דעה שעד שהעני עומד ליפטר מתוך סעודתו [תחילת זמן שכיבה. רש""י]. לר""א עד סוף האשמורה הראשונה. לחכמים מדרבנן עד חצות [ומדאורי' כר""ג], לר""ג עד עלות השחר. ולרשב""י משום ר""ע עד הנץ החמה. ולהלכה זהו רק בשעת הדחק. [בשו""ע אי'- כשנאנס]."	ברכות ח:		
